Datasets:

sivan22
/

ankiShoot

Modalities:

Text

Formats:

Size:

Libraries:

Dataset card Data Studio Files Files and versions

xet

Community

Dataset Viewer

Auto-converted to Parquet Duplicate

Split (1)

train · 27.1k rows

siman stringclasses 697 values	seif stringclasses 52 values	question stringlengths 1 1.79k ⌀	answer stringlengths 2 4.11k ⌀	source stringlengths 1 79 ⌀	siman_seif stringlengths 3 7
א	א	מה העניין ליטול ידיים מיד כשקמים, האם זה ממש לחוץ? (שו"ע א', מ"ב ב', שע"ת [ב'], ילקו"י)	צריך מאוד להיזהר בזה, כי הוא משהה על עצמו רוח טומאה. אבל לא ירמוס ערכים בדרך: לא יעצור נקביו, לא יקח מים של חבירו.	סימן א' – דין השכמת הבוקר	א א
א	א	שמעתי שיש בירושלמי תפילות קצרות לומר לפני התפילות, מה הן? (באה"ל 'שיהא')	לפני שחרית: "מודה אני..שהוצאתני מאפילה לאורה" לפני מנחה: "מודה שכשם שזכיתי לראות החמה במזרח כך אזכה לראותה במערב". ולפני ערבית: "יה"ר שכשם שהייתי באפילה והוצאתני לאורה, כך תוציאני מאפילה לאורה".	סימן א' – דין השכמת הבוקר	א א
א	א	מה הן שש המצוות התמידיות? (באה"ל 'הוא כלל')	להאמין בה' ולייחדו, שלא להאמין לזולתו, לאהבה אותו, וליראה אותו, שלא לתור אחרי מחשבת העיניים והלב.	סימן א' – דין השכמת הבוקר	א א
א	א	האם טוב לשים בסידור שם הויה בניקוד 'יִרְאָה', שמעתי שזו סגולה ממש טובה? (מ"ב ד', שע"ת [ג'])	עדיף שלא, כי זה לא משתמר ועלול לבוא למחיקת השם ח"ו.	סימן א' – דין השכמת הבוקר	א א
א	א	האם יש מצב שראוי להתקוטט עם מי שלועג עלי? (רמ"א א', מ"ב ה', באה"ל 'ולא')	אם זו מצוה לעצמו אסור להתקוטט, אבל אם יש אנשים שמחללים ה' ומונעים קיום מצוות עליהם נאמר הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט.	סימן א' – דין השכמת הבוקר	א א
א	א	מתי טוב יותר להראות את המצוות שאני עושה ומתי לא טוב? (רמ"א א', מ"ב ו')	ליד גדולים יצטנע, וליד בינונים יראה המצווה כי ילמדו ממנו, ובלבד שיהיה לשם שמים.	סימן א' – דין השכמת הבוקר	א א
א	א	האם צריך לומר 'מודה אני' עוד לפני נטילת ידים, ומה המקור למנהג זה? (רמ"א א', מ"ב ח', שעה"צ י')	כן. המקור "סדר היום". והסיבה היא שאין שם לא שם ולא כינוי.	סימן א' – דין השכמת הבוקר	א א
א	א	מהו ביאור 1) הוי עז כנמר 2) קל כנשר 3) רץ כצבי 4) וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים (אבות פ"ה)?	1) הטור פי' תעיז פניך כנגד המלעיגים ואל תמנע מלעשות המצוה, והרע"ב פי' שלא תתבייש לשאול מרבך מה שלא הבנת דאין הביישן למד [והרע"ב פי' נמר ממזר מחזיר ולביאה ולפיכך הוא עז פנים, וע"ע ברש"ש שם] {וצ"ב למה לא תני הוי עז ככלב שהוא עז שבחיות (ביצה כ"ה ע"ב)} 2) הטור פי' אם יפגע בערוה מהרה קל חיש יעצים עיניך מראות ברע, והרע"ב פי'...	א,א	א א
א	א	האם ראוי לדבר דברי עזות כנגד מלעיגים?	לא, כי יקנה קנין בנפשו להיות עז אפי' שלא במקום עבודתו יתברך רק לא יבוש מהמלעיגים (ב"י, מ"ב ס"ק ה'), אבל אם הוא עומד כנגד אפיקורסים מצוה לשנאתם ולהתקוטט עמהם ולהפר עצתם בכל מה שיוכל (ביה"ל ד"ה ולא)	א	א א
א	א	האם עדיף לעשות מצות בצינעא או בפרהסיא?	בדרך כלל עדיף לעשות מצות בצינעא, אמנם אם עומד בפני בינונים שילמדו ממנו עדיף לעשותה בפני אחרים אך יכוין לבו לש"ש ולא להתפאר חלילה (מ"ב ס"ק ו') {וכן אשכחן בהל' תענית (מג"א סי' תקס"ה ס"ק ז' ובמ"ב שם ס"ק י"ד) דעדיף להצניע תעניותיו אבל אם כוונתו שאחרים ילמדו ממנו מותר להגיד לאחרים}, אמנם כתב הגר"מ פיינשטיין (דרש משה סוף פרש...	א	א א
א	א	מהו הראיה מדוד המלך?	כתיב ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש, וקאי כשהיה בורח בין האומות והיה מקום להלעיג עליו אפ"ה היה מחזיק בתורתו וגם היה מחזיק במצותיו ולא היה חושש להמלעיגים [ולאפוקי מלפרש מאן מלכי רבנן והיה בוש אם לא היה לומד תורה] (ב"י)	א	א א
א	א	מהו החילוק בין הסדר של יהודה בן תימא לסדר של דוד המלך בתהלים (קי"ט, ל"ה - ל"ז)?	יהודה בן תימא מתחיל בעיניו שלא יראו ברע ואח"כ ברגליו שהם כלי המעשה שיעשו המצות והגורם הוא ע"י הלב, אבל דוד המלך ע"ה התפלל תחילה על רגליו שהם כלי המעשה ואח"כ התפלל על לבו ואח"כ על עיניו, וביאר הב"י שיהודה בן תימא בא להזהיר ולפיכך הזהיר תחילה על העינים שהם הגורמים הראשונים ואח"כ הרגלים שהם הסוף מעשה ואח"כ הלב שבא ע"י חמד...	א	א א
א	א	למה נקט דוד המלך ע"ה לשון הטיה בלב ולשון העברה בעיניו?	תי' הטור שהלב ברשותו להטותו לטוב או לרעה אפי' אחר שראה דבר איסור ולפיכך התפלל שהקב"ה יעזרהו להטותו לטובה, משא"כ העינים אינם ברשותו לראות רק טובה דלפעמים נאנס ורואה דברים אסורים ולכך התפלל שיעבור עיניו שלא יראה שום דבר איסור כלל	א	א א
א	א	מה יחשוב כשנתעורר בבקר?	לא ישמע להיצה"ר כשאומר שעדיין לא שבעת משנתך [בימות החמה] או שהוא קר בחוץ [בימות הגשמים] אלא יחשוב כאילו הוא מושכב אצל מלך בשר ודם ק"ו בפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, וכן בעל עסקיו יחשוב כאילו הוא עומד לפני הקב"ה (טור, דרכ"מ ס"ק א', מ"ב ס"ק א'), וכתבו בשם האריז"ל שיצייר נגד עיניו שם הוי"ה בניקוד יראה (מ"ב ס"ק ד'), ועוד כתב ...	א	א א
א	א	האם טוב לעשות המנורה של שויתי על הקלף?	בעצם הם דבר טוב אבל התבואות שור צווח כנגדם מפני שבסוף באו לידי בזיון [וכדאשכחן בגמ' ר"ה (י"ח ע"ב) שעשו יו"ט כשבטלו כתיבת שם השם בשטרות], אמנם המנורות הגדולות הקבועים תחת הזכוכית על העמוד לית בה שום חשש (שע"ת ס"ק ג'), והוסיף המ"ב (ס"ק ד') דאם אינם קבועים תחת הזכוכית אסור דבאים לידי מחיקת השם ע"י הנרות {שנוטפות שעוה עליה...	א	א א
א	א	מהו הזמן הכי טוב לעורר?	קודם אור הבקר כדי שהוא יכול לעורר השחר (טור ושו"ע) [ועי' בט"ז (ס"ק ב') דדוד המלך זכה לדרגה נשגבה שהוא לא צריך השחר לעורר אותו, ור"ל לא צריך התעוררות דלמעלה], ועוד כתב השל"ה (הובא במג"א ס"ק א', מ"ב ס"ק ב') סוד לחבר יום ולילה בתורה או בתפילה הן בבקר הן בערב {לכאורה בבקר סגי ללמוד בשעת עלות, ובלילה צריך ללמוד משקיעה עד צא...	א	א א
א	א	עד כמה יכול לאחר מלקום בבקר?	לא יאחר יותר משעה שהציבור מתפללין (רמ"א) [ואפי' אם הוא יתפלל ביחידות (רע"א)] שהוא עת רצון [ועי' בערוה"ש (סעי' י"ט) דיש עתים קבועים לעת רצון כגון חצות הלילה ויש גם עת רצון בלא עתים קבועים]	א	א א
א	א	כשנתעורר בבקר, 1) האם צריך ליטול את ידיו מיד 2) האם צריך לקום מיד?	1) מבואר בשל"ה (סוף חולין, אות קפ"א) דצריך ליטול ידיו מיד להסיר הרוח טומאה אבל דוקא כשאינו רוצה לישון עוד, ואח"כ הביא מהזוהר דצריך ליטול ידיו מיד אע"פ שאינו רוצה לקום עדיין {ור"ל שאינו רוצה לקום אלא לישאר מושכב במטה אבל אם רוצה לישון עוד בודאי א"צ ליטול את ידיו}, והבאה"ט (ס"ק ב') הוסיף עוד טעם ליטול מיד כדי לינצל מהוצא...	א	א א
א	א	למה צריך ליזהר ליטול ידיו סמוך למטתו?	שהרי מבואר מזוהר דמחויב מיתה לשמים אם הולך ד' אמות (שע"ת ס"ק ב', מ"ב ס"ק ב'), ויש לו ד' אמות באלכסונן וכמ"ש בסי' שמ"ט (א"א מבוטשאטש), ועי' מש"כ לקמן סי' ד' סעי' א'	א	א א
א	א	האם העיקר הקפדה הוא שלא לילך ד' אמות בלא נטילה או סתם למהר ליטול כל מה דאפשר?	כתב השע"ת (ס"ק ב') דהעיקר הוא למהר ליטול את ידיו ולפיכך אם המים רחוק ממנו הרבה ילך במהירות שם ולא כמקצת בעלי נפש שהלכו פחות פחות מד' אמות (מ"ב ס"ק ב') {ונראה דאפי' להשע"ת אינו אסור אלא כשהולך יותר מד' אמות [וס"ל דפחות פחות לא מהני] אבל פעם אחת פחות מד' אמות מותר וכדמשמע להלן בבית אחד דחשיב כד' אמות, וכן הוא לשון הזוהר ...	א	א א
א	א	מתי אמרינן שלא יקפיד ליטול את ידיו מיד?	במקום איסור כגון שצריך להשתין או אם צריך להשתמש במים שאינו שלו [ואם ברור לו שיכול להביא לו מים אחרים מותר {דהוי מצוה א"נ יש אומדנא דאינו מקפיד על שום אדם אם היה מחזיר לו מים אחרים, עי' מש"כ בכדונג נמסו על מס' ב"ק}] (מ"ב ס"ק ב')	א	א א
א	א	מה הדין בבית אחד?	ר"ש בן אלעזר סבר דאמרינן כל ביתא כד' אמות דמי (ברכות כ"ה ע"ב) אבל אין לסמוך על זה אלא בשעת הדחק (שע"ת ס"ק ב', מ"ב ס"ק ב'), ובית אחד היינו חדר אחד (א"ר, פמ"ג סי' ד' א"א ס"ק א') {ואפשר דיש מקום להקל בכל הבית וכמ"ש לקמן (סי' תל"ח) דיש מח' ב"ח ומג"א אם בית ממש או חדר}	א	א א
א	א	מה יעשה אם אין לו מים לנטילת ידים?	ינקה במידי דמנקי ויכול לברך וללמוד (מ"ב ס"ק ב', שו"ע לקמן סי' ד' סעי' כ"ב)	א	א א
א	א	האם צריך להקפיד על ד' אמות אם דעתו לחזור ולישון?	כתב הא"א מבוטשאטש (סי' ד') בשם חמיו דיש להקל לילך ד' אמות [וגם מקיל לגבי נגיעת נקביו] אם דעתו לחזור ולישון {ונראה דכן מבואר מהשל"ה דס"ל דא"צ ליטול ידיו אלא כשאין דעתו לחזור ולישון והביא קצת משמעות מהזוהר (בראשית י' ע"ב)}, אכן הכה"ח (סי' ד' ס"ק ד') ס"ל דצריך להקפיד שלא לילך ד' אמות אפי' אם דעתו לחזור ולישון, וכן משמע קצ...	א	א א
א	א	כיצד אומרים מודה אני וכו'?	יאמרנה מיד כשקם ואע"פ שעדיין לא נטל את ידיו דאינו מזכיר לא שם ולא כינוי, ויש אתנחתא תחת חמלה, ולא יפסיק בין רבה אמונתך [שהוא מן הפסוק חדשים לבקרים וגו', שהקב"ה מקיים אמונתו להחזיר הנשמות המופקדים בבקר] (מ"ב ס"ק ח'), ואשה תאמר מודה בקמ"ץ ואפ"ה באלקי נשמה אומרת מודה בסגו"ל שלא לשנות נוסח הברכה (מ"ב דרשו בשם הגרח"ק) {ונוה...	א	א א
א	א	האם אומרים מודה אני על שינת יום?	אין נוהגין כן (מ"ב דרשו בשם הגרח"ק)	א	א א
א	א	איזה שם יאמר אחר נטילת ידים?	שם של מ"ב [אנא בכח וכו'] (עטרת זקנים, באה"ט ס"ק ה')	א	א א
א	א	מה יאמר קודם תפילת 1) שחרית 2) מנחה 3) מעריב?	1) מודה אני לפניך ה' אלקי ואלוקי אבותי שהוצאתני מאפלה לאורה 2) מודה אני וכו' שכשם שזכיתני לראות כשהחמה במזרח כך זכיתי לראותה במערב [והפני משה על הירושלמי גרס בברכה זו לשון בקשה על העתיד ולא לשון עבר] 3) יה"ר כשם שהייתי באפלה והוצאתני לאורה כן תוציאני מאפלה לאורה (ירושלמי ברכות פ"ד ה"א, ביה"ל ד"ה שיהא) [אכן, הערוה"ש (סע...	א	א א
א	א	מהו השש מצות תמידיות מספר החינוך?	1) להאמין במציאות ה' ושהוא משגיח על הכל (מצוה כ"ה)<br>2) אין בו כח אחר, ולא מסר לשום נברא כח לעשות דבר בלתי רצונו (מצוה כ"ו)<br>3) לייחד שמו שה' אלקינו הוא אחד (מצוה תי"ז) [עי' להלן]<br>4) להעריך כל מגמתו אחר אהבת ה', וזה בא ע"י לימוד התורה שגורם לו להכיר את גדולתו יתברך ותתיישב האהבה בהכרח, ויתבונן שכל מה שיש לו בעולם...	א	א א
א	א	מהו ההוספה דמצות שמע ישראל וגו' על מצות לא יהיה לך וגו'?	1) הר"י בערקוביץ שליט"א (בספרו שש מצות תמידיות) ביאר דהענין דשמע ישראל הוא להכיר שאפי' הרע בעולם בא מהקב"ה והוא לטובתו, והיצר הרע הוי נמי מלאך מהקב"ה ומוכרח לפתה האדם לעשות רע [והקשה ר"י באק דלכאורה גם זה נכלל בלא יהיה לך וגו' וכמ"ש החינוך דאין לשום נברא כח לעשות דבר בלתי רצונו]<br>2) הר"ג מלצר שליט"א (בספרו על או"ח) ב...	א	א א
א	א	למה כתיב "כאשר צוך ה' אלוקיך" בדברות אחרונות במצות שבת וכיבוד אב ואם?	ביאר הערוה"ש (סעי' י"ג) דמוסכם בכל האומות דצריך לנוח יום אחד בשבוע וגם צריך לכבד את הוריו וקמ"ל הפסוק דלא מקיימים המצות משום שהשכל מחייב כן אלא מפני מצות ה'. ודוקא בדברות אחרונות אבל בדברות ראשונות קודם חטא העגל לא הוצרכו לאזהרה זו דהיינו כמדריגת מלאכים	א	א א
א	ב	מתי ראוי לומר תחנונים בלילה? (שו"ע ב', באה"ט, ו')	בתפר שבין משמרות שאז תפילתו רצויה.	סימן א' – דין השכמת הבוקר	א ב
א	ג	'תיקון חצות' זה הלכה, או מנהג של מקובלים? (שו"ע ג' ומ"ב)	המקובלים האריכו בגודל מעלת קימת חצות. אבל מי שקשה לו מאוד או שיירדם בתפילה בגלל זה, לא יאמר התיקון.	סימן א' – דין השכמת הבוקר	א ג
א	ג	מתי ראוי לקונן על הביהמ"ק?	הטור והמחבר כתבו דיתפלל בהשתנות המשמרות, דהיינו בסוף שליש הלילה ובסוף שני שלישי ובסוף הלילה [ומחשב משעת צאה"כ עד עלות השחר], אבל המג"א (ס"ק ד') הביא ע"פ קבלה להתפלל בחצות הלילה [וכתב דתלוי בב' תירוצים בגמ' ברכות ג' ע"א, אכן הערוה"ש (סעי' כ') כתב דלכו"ע חצות הוי עת רצון והתירוץ ראשון היה מונה זמנים דהוו עת רצון רק לחורב...	א,ג	א ג
א	ג	כיצד משערין חצות הלילה?	המג"א (ס"ק ד') הביא משערי ציון דהוא שש שעות אחר צאה"כ, והשיג עליו השב יעקב (מובא במחה"ש ובשע"ת ס"ק ו') וסבר שהוא באמצע הלילה דומיא דחצות היום [והוסיף השע"ת דנוגע נמי בחישוב שעת התקופה דאינו תלוי ביום ולילה, אלא שכתב דבעל נפש יוכל להחמיר גם בשעת תחילת יום ולילה], וכן נקט המ"ב (ס"ק ט') דחצות הוא באמצע הלילה	א	א ג
א	ג	מה יעשה בסוף הלילה?	המג"א (ס"ק ד') הביא מרקנטי דבסוף הלילה יבקש צרכיו ויפלו על פניו [והמחה"ש כתב דזהו רק אחר עלות], והמ"ב (ס"ק ט') הוסיף שיאמר שומרים לבקר	א	א ג
א	ג	מה ילמוד אחר תיקון חצות?	משניות או קבלה (באה"ט ס"ק ו' בשם האריז"ל, מ"ב ס"ק ט') [ואחר שהשלים תיקון חצות יאמר אני מאמין באמונה שלימה בנחמת ציון אלוקינו ברחמיו ינחנו ויחדש עלינו מלכותו מהרה (שע"ת סס"ק ו')]	א	א ג
א	ג	האם איכא ימים דא"צ לקום באמצע הלילה ללמוד?	יש קבלה מהאחרונים דמשכבי עד קומי [י"א דר"ל משבועות שאומרים רות שבו שכבי עד ט' באב שבו קומי א"צ לקום, וי"א מט"ו באב עד ט"ו אייר יקום] (באה"ט ס"ק ו'), אבל ע"פ קבלה לעולם צריך לקום ללמוד (מ"ב ס"ק ט')	א	א ג
א	ג	האם טוב לומר תיקון חצות בחבורה?	אע"פ שהשבות יעקב כתב דאסור משום יוהרא, כתב השע"ת (ס"ק ו') דהאידנא ליכא יוהרא, וכ"כ המ"ב (ס"ק ט') דאדרבה עדיף משום ברוב עם, וטוב יותר שיאמרוהו בביהכ"נ משום דקדיש יותר וגם כדי שיהיו העשרה ראשונים, אמנם אם יש ביניהם איזה בחורים שלפעמים מדברים שיחה בטלה וגם ישיחו בביהכ"נ עדיף שיקבועו בחדר סמוך לביהכ"נ [ומכאן ש"מ דצריך ליזה...	א	א ג
א	ג	אם הציבור אומרים סליחות, האם עדיף לומר סליחות או תיקון חצות?	עדיף לומר תיקון חצות [למי שרגיל בו] (שע"ת ס"ק ו')	א	א ג
א	ג	מה יעשה אדם חלש?	יישן כל צרכו, ובלבד שיקום שעה או חצי שעה קודם קריאת השמש כדי שיוכל להכין עצמו להתפלל בציבור ובנקיות (מ"ב ס"ק ט')	א	א ג
א	ג	האם צריך אדם להיות תמיד מיצר על החורבן?	העטרת זקנים כתב דצריך להשתתף בצערה דרחל לבכות כל לילה על גלות השכינה שהיא בבחינת רחל, ומ"מ התורה והתפילה יהיו בשמחה (באה"ט ס"ק ז', מ"ב ס"ק י'), וביאר הרוח חיים (ר' חיים פאלאג'י אות י"ז) שבשעה שהוא עוסק בתפילה ותורה הוי כאילו הקריב קרבנות (מ"ב דרשו) [ולשון "בשמחה" ק"ק דאמרינן לקמן (סי' צ"ג סעי' ב' ומ"ב שם) דעדיף להתפלל ...	א	א ג
א	ג	כמה זמן אדם צריך לישון בלילה?	הרמב"ם (הל' דעות פ"ד ה"ד) כתב ח' שעות, ומרומז בפסוק ישנתי אז ינוח לי, והערוה"ש (סי' רל"ח סעי' ב') כתב דאחר ח' שעות ינוח למ' שעות [כדכתיב ל"י], והמג"א (סי' רל"ח) כתב דהכל לפי מה שהוא אדם (באה"ט ס"ק ו'), והתפארת ישראל (אבות פ"ו אות פ"ד) כתב דצריך ח' שעות עד גיל חמשים אבל אח"כ די בחמש או שש שעות, והסטייפלר כתב בקריינא דאי...	א	א ג
א	ג	מה יאמר קודם בהמ"ז?	בחול יאמר על נהרות בבל, בשבת ויו"ט [וערב ר"ח אחר חצות (פמ"ג א"א סי' רצ"ב, רע"א)] יאמר שיר המעלות בשוב ה', והעיקר הוא כוונת הדברים (של"ה, מג"א ס"ק ה', מ"ב ס"ק י"א)	א	א ג
א	ד	האם אני יכול להמנע מלומר תחינות בסידור לטובת לימוד 'דף יומי'? (שו"ע ד' ומ"ב)	אדם שיש לו כח להרבות, ירבה ויכוון, אבל אם הוא ת"ח טוב יותר שילמד במקום.	סימן א' – דין השכמת הבוקר	א ד
א	ד	האם טוב לומר מעט בכוונה?	פשוט דהרבה בכוונה עדיף, אמנם אם אינו יכול לומר הרבה בכוונה אז הוא מרוצה להקב"ה כמו המרבה, ועל זה אמרינן אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים [וזהו אפי' בלימוד התורה (באה"ט ס"ק ח') וכן באמירת תהלים (ערוה"ש סעי' כ"א)] (מג"א ס"ק ו', ט"ז ס"ק ג', מ"ב ס"ק י"ב) [והערוה"ש (שם) פי' דסעיף זה דטוב מעט בכוונה קאי על הסעיף ...	א,ד	א ד
א	ד	האם עדיף ללמוד תורה או לומר הרבה תחנות ובקשות?	טוב יותר שילמוד תורה {ונראה דאינו מיירי בתיקון חצות אלא בשאר תחנות דהרי כתב השע"ת דתיקון חצות עדיף מסליחות, ונוהגין לבטל תורה לומר סליחות וכ"ש תיקון חצות}, ומ"מ צריך לקבוע עת ללמוד ספרי מוסר בכל יום ויום בין מעט בין הרבה כי הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, ומוסר הוא התבלין כנגד היצה"ר (שע"ת ס"ק ח', מ"ב ס"ק י"ב)	א	א ד
א	ה	מה הטעם לומר 'עקידה' כל יום? (שו"ע ה' ומ"ב)	לזכור זכות אבות ולהכניע יצרו	סימן א' – דין השכמת הבוקר	א ה
א	ה	האם יש בעיה לומר יחד אחרי התפילה כל יום עשרת הדברות? (שו"ע ורמ"א ה' ומ"ב, שע"ת [ט'])	העלה במ"ב שאין לומר בציבור כלל מפני הכופרים שיאמרו אין תורה אלא זו. וביחיד, אפשר לומר קודם התפילה וכן אחרי התפילה אם זה באמצע קביעות לימודו. והאריז"ל היה נמנע מלומר פרשת המן ועשרת הדברות.	סימן א' – דין השכמת הבוקר	א ה
א	ה	למה טוב לומר פרשת 1) העקידה 2) המן 3) העשרת הדברות 4) הקרבנות?	1) כדי לזכור זכות האבות לפני הקב"ה [וגם להכניע יצרו כמו שמסר יצחק נפשו (ט"ז ס"ק ד')] 2) כדי שיאמין שכל מזונותיו באין לו בהשגחה [כדכתיב המרבה לא העדיף וגו' להורות שאין ריבוי השתדלות מועיל מאומה], וגם איתא בירושלמי כל האומר פרשת המן מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו 3) כדי שיזכור מעמד הר סיני ותתחזק אמונתו בזה 4) כל זמן שקורי...	א,ה	א ה
א	ה	מהו העיקר נקודה באמירת פרשיות אלו [ובאמירת אשרי]?	צריך להתבונן במה שהוא אומר ולהכיר בנפלאות ה' (רבינו בחיי פרשת צו, מג"א ס"ק ז', מ"ב ס"ק י"ג)	א	א ה
א	ה	האם מותר לומר העשרת הדברות בציבור?	אמרינן בגמ' ברכות (י"ב ע"א) דבטלו אמירת העשרת הדברות מפני תערומת המינים, אמנם כתב הב"י דהיינו דוקא בציבור אבל ביחיד מותר, והבאה"ט (ס"ק י"א) הביא מתשובת מהרש"ל (סי' ס"ד) דאפ"ה מותר בציבור קודם ברוך שאמר, אכן הביא העולת תמיד דסבר דאין אומרם בציבור כלל, ואפי' יחיד אינו יכול לקבוע לאומרם בתוך התפילה (מ"ב ס"ק ט"ז)	א	א ה
א	ה	מה הדין בשבת?	מותר לומר פרשת העקידה והמן בשבת (באה"ט ס"ק ט', מ"ב ס"ק י"ג)	א	א ה
א	ה	מהו הסדר אמירת הקרבנות?	עולה, מנחה [וכהן יאמר פסוק למנחת כהן (ביה"ל ד"ה ופ' עולה)], שלמים, תודה, נסכים [והפמ"ג (א"א ס"ק ח') מסתפק אם צריך לומר פרשת הנסכים ג' פעמים או פעם אחת (ביה"ל שם)], חטאת, אשם, עולה ויורד (מג"א ס"ק ח', מ"ב ס"ק י"ד)	א	א ה
א	ה	למה אומרים פרשת עולה לפני חטאת?	1) תי' המג"א (ס"ק ח') דמקריבין חטאת תחילה כדי להתכפר קודם הדורון [דחטאת מכפר על חייבי עשה מקופיא], אבל באמירתינו לא אמרינן היהי רצון בחטאת דשמא אינו מחויב חטאת וא"כ העולה הוא מכפר על החייבי עשה ולא החטאת ולפיכך אומרים העולה תחילה. אולם, לפי"ז חידש המג"א דאם יודע שהוא מחויב חטאת [ואז הוא אומר היהי רצון על החטאת] יאמר פר...	א	א ה
א	ו	אני מתפלל בנץ, מה מהקרבנות אפשר לקרוא גם לפני עלות השחר? (שו"ע ו' ומ"ב)	פרשת הכיור ותרומה"ד. ואם אין לו פנאי יכול להגיד הכל לפני עלוה"ש.	סימן א' – דין השכמת הבוקר	א ו
א	ו	מתי ראוי לומר פרשת הקרבנות?	ביום, שזהו זמן הקרבת קרבנות. ואם אין לו פנאי מותר אפי' בלילה (פמ"ג מש"ז ס"ק ו', מ"ב ס"ק י"ז)	א,ו	א ו
א	ו	באיזה מקום יאמר פרשת הקרבנות?	בביהכ"נ קודם תפילה (ביה"ל ד"ה ופ' עולה)	א	א ו
א	ו	מה יעשה קודם אמירת פרשת הקרבנות?	וידוי, וצריך להיות מעומד (ביה"ל ד"ה ופ' עולה), דאם לא עשה תשובה כתיב זבח רשעים תועבה (מחה"ש)	א	א ו
א	ו	האם צריך לעמוד באמירת פרשת הקרבנות?	הבאה"ט (ס"ק י"ב) כתב כן, דקיי"ל יושב פסול לעבודה [וה"ה כשאומר מזמור לתודה], והמ"ב (לקמן סי' מ"ח ס"ק א') הביא מח' בין המג"א ושע"ת בדבר זה, והערוה"ש (סעי' כ"ו) מחדש דדוקא כהן צריך לעמוד ולא לוי וישראל [ואפי' הישראלים במעמדות מותרים לישב]	א	א ו
א	ו	למה לא תקנו לומר השיר של יום מיד בבקר אחר פרשת התמיד?	תי' הערוה"ש (סעי' כ"ו) דכיון דנהגו לומר שירה בשעת ניסוך היין וזה כשר אפי' בלילה לכן לא חששו לזה, ועוד הכהנים נהגו לקרות ק"ש ולהתפלל מיד אחר שחיטת התמיד והשיר היה זמן רב אח"כ, לכן אף אנו עושין כן	א	א ו
א	ז	האם יש לומר 'יהי רצון' גם אחרי פרשת קרבן חטאת, מה הטעם? (שו"ע ז' ומ"ב)	לא. כיוון שאינה באה נדבה. וגם אינו יכול לומר על תנאי כי צריכה ידיעה בתחילה. ואם לבו נוקפו שידע שעבר עבירה, יכול לומר. ובאשם יכול בכל מקרה לומר יה"ר על תנאי.	סימן א' – דין השכמת הבוקר	א ז
א	ז	האם טוב לומר היהי רצון [בלי תנאי] אחר אמירת פרשת 1) עולה, מנחה, ושלמים 2) אשם (ודאי/תלוי) 3) חטאת?	1) כן 2) הטור כתב כן, אבל המג"א (ס"ק י"א) כתב דהב"י משמע דעדיף שלא לאומרה, וביאר הב"י בדעת הטור דבאשם תלוי סמכינן אר' אליעזר דאדם מתנדב אשם תלוי בכל יום [וצ"ע דקיי"ל כרבנן דפליגי אר"א], ולגבי אשם ודאי הב"י מסתפק בדעת הטור ונוטה לומר דהוי כמו חטאת ואין לומר יהי רצון, אבל אח"כ הביא ממהר"י אבוהב דאפי' אשם ודאי בא בנדבה די...	א,ז	א ז
א	ז	האם יכול לומר היהי רצון בתנאי 1) באשם 2) בחטאת?	1) המג"א (ס"ק י"א) כתב כן דס"ל דאשם לא בעי ידיעה בתחילה, והשיגו עליו הא"ר ורע"א דהרמב"ם פסק דאשם בעי ידיעה, והדגול מרבבה נוטה אחר המג"א, והבית מאיר נוטה אחר הא"ר, והמ"ב (ס"ק י"ח) סותם דיכול להתנות באשם [אבל הקשה הבית מאיר דבזמן הזה לא שייך להיות מחויב אשם, וי"ל כמ"ש הב"י בדעת הטור דקאי כמ"ד דאדם מתנדב אשם תלוי בכל יום]...	א	א ז
א	ז	באיזה מקום אומרים היהי רצון?	אע"פ שמבואר שנהגו לאומרה אחר פרשיות הקרבנות, כתב הערוה"ש (סעי' כ"ח) דעכשיו נהגו לאומרה אחר המשניות שבאיזהו מקומן {ואפשר משום דאין נוהגין לומר כל פרשיות הקרבנות אלא פרק איזהו מקומן וכמ"ש הלחם חמודות (ברכות פ"ט אות פ"ד), ומובא להלן}	א	א ז
א	ז	האם אומרים הפרשיות ויהי רצון בשבת ויו"ט?	המג"א (ס"ק י"א) הביא השל"ה דכתב דאין לומר היהי רצון על קרבן שאינו בא בשבת ויו"ט אבל יכול לומר הפרשיות כקורא בתורה, ומ"מ עדיף לת"ח לעסוק בפרשה דיומא (מ"ב ס"ק י"ז)	א	א ז
א	ז	מה הדין 1) בערב פסח וחוה"מ פסח 2) ערב יוה"כ?	1) לא יאמר פרשת תודה 2) לא יאמר פרשת תודה, חטאת, אשם, ושלמים (מג"א ס"ק י"א, רע"א) {ולכאורה ה"נ יכול לקרותם כאילו קורא בתורה}	א	א ז
א	ז	מה הדין בבית אבל?	לא יאמר פרשיות הקרבנות (מ"ב ס"ק י"ז) {מסתמא משום שאינו יכול להקריב קרבנות כמ"ש בגמ' מועד קטן (ט"ו ע"ב)}, אמנם מותר לומר איזהו מקומן (מ"ב לקמן סי' נ' ס"ק א'), וה"ה פרשת התמיד (שונה הלכות סי' נ' סעי' ג', מ"ב דרשו).	א	א ז
א	ז	האם עדיף ללמוד תורה או לומר קרבנות?	המחה"ש הביא הלחם חמודות (ברכות פ"ט אות פ"ד) דכתב דעדיף לת"ח ללמוד אלא שצריך לומר פסד"ז ופרק איזהו מקומן, אבל מסיים המחה"ש הכל לפי מה שהוא וסדר לימודו, וגם אפשר לחלקו לימים [והמ"ב (ס"ק י"ז) משמע דדוקא בשבת ויו"ט אמרינן דעדיף ללמוד (מ"ב דרשו)]	א	א ז
א	ח	מה הטעם שאומרים 'ושחט אותו' אחרי פרשת העקידה? (שו"ע ח' ומ"ב)	דאיתא במדרש שמי שאומר פסוק זה הקב"ה זוכר העקידה.	סימן א' – דין השכמת הבוקר	א ח
א	ח	למה טוב לקרות הפסוק "ושחט אותו על ירך המזבח צפונה לפני ה'"?	איתא במדרש (ויקרא רבה ב,י) אמר הקב"ה מעיד אני עלי שמים וארץ בין גוי בין ישראל [בין איש בין אשה] בין עבד בין אמה בשעה שהן קורין מקרא זה אני זוכר עקידת יצחק (ב"י, ט"ז ס"ק ח', מ"ב ס"ק כ')	א,ח	א ח
א	ח	מתי נוהגין לקרות פסוק זה?	אחר פרשת תמיד (מ"ב ס"ק י"ט), כדמבואר בתנא דבי אליהו (רבה פ"ו) דמחמת העקידה התקין הקב"ה שתי תמידין ליום (מ"ב דרשו)	א	א ח
א	ט	האם זה חובה (לפי הפשט) לומר 'קטורת' כל יום? (שו"ע ט', עיינו גם בא"ח ש"ר 'מקץ' אות ח', ו'עוד יוסף חי')	כתוב "יש נוהגין". ובא"ח כתב שהקריאה במקום הקרבה. ולפי הזהר יש בזה ענין גדול שמונע אחיזת החיצונים.	סימן א' – דין השכמת הבוקר	א ט
א	ט	איך אני אומר 'אשרינו שאנו משכימים ומעריבים בבתי כנסיות...', אני בקושי נמצא בבית כנסת? (שם את ז')	הבא"ח מציע שתי פתרונות: או להשמיט לגמרי, או לומר "אשרינו כשאנו משכימים".	סימן א' – דין השכמת הבוקר	א ט
א	ט	מה אומרים עוד בבקר?	פרשת כיור, תרומת הדשן, תמיד, מזבח מקטיר קטורת, סמני הקטורת ועשייתו [ואח"כ ברכת כהנים (ב"י)], ועי' בבאה"ט (ס"ק י"ד*) דהביא הסדר ע"פ האריז"ל, ועוד כתב הביה"ל (ד"ה ופ' עולה) דצריך לומר סדר דאביי היה מסדר, והעיקר הוא להבין מה שהוא אומר.	א,ט	א ט
א	ט	איזה תפילה מוזכר בירושלמי?	איתא בירושלמי (ברכות פ"ה ה"א) דלעולם יאמר הפסוקים ה' צבקות עמנו משגב לנו אלקי יעקב סלה [שכולל כל הצלחות ושמירה מחטא מחטא (יפה מראה)], ה' צבקות אשרי אדם בוטח בך [שכולל כל הצלחות בבטחון (יפה מראה)], וי"ג אף יאמר ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו, [ובסידורים כתבו שיאמר כל פסוק ג' פעמים], ואח"כ יאמר יהי רצון מלפניך ה' אלקינו...	א	א ט
א	ט	האם יכול לאומרם בלילה?	המג"א (ס"ק י', ומובא במ"ב ס"ק י"ז) כתב דיכול לומר פרשת כיור ותרוה"ד קודם היום, והוסיף הערוה"ש (סעי' כ"ה) אע"פ דברגלים עשו התרוה"ד מאשמורה ראשונה מ"מ לא היו רגילין לעשותו אלא סמוך לקריאת גבר ולפיכך לא יקדים לאומרה לפני חצות הלילה. [אבל רע"א השיג על המג"א דסדרי ב' גזרי עצים פסול בלילה]	א	א ט
א	ט	האם אומר התמיד קודם או אחר הקטורת 1) בתמיד של שחר 2) בתמיד של בין הערבים?	1) יש כאן מחלוקת, שהיו זורקים הדם ואח"כ הקטירו הקטורת ואח"כ הקטירו האימורים, המחבר והסדר היום סברי דצריך לומר תמיד תחילה דהעיקר כפרה הוא הדם אבל המגיד מישרים כתב לומר תמיד אח"כ (מג"א ס"ק י"ב) 2) לכו"ע אומרים תמיד תחילה ואח"כ הקטורת [והעולת שבת סבר דגם צריך לומר מנחת הנסכים קודם הקטורת, ועל זה חולק המג"א (שם) דיאמר מנחת...	א	א ט
א	ט	האם טוב לומר פרק שירה?	האשל אברהם (בגליון) הביא מהא"ר דיש ענין גדול לעסוק בפרק שירה, ור"ל לדעת ענייני הדברים וכוונתם לתועלת לקבל מוסר מן השירות אלו	א	א ט
ב	א	חברי אמר לי לפי המשנ"ב "וכן בבית המרחץ...אין בזה משום פריצות", שבמקווה לא צריך להקפיד על צניעות.	האם זה נכון? (שו"ע א' ב' ומ"ב)	סימן ב' – דין לבישת הבגדים	ב א
ב	א	למדתי שיש כמה דברים שגורמים לשכחה... אבל שכחתי מה הם בדיוק? (מ"ב ב')	שהבגדים מתחת לראש בלי חציצה. ללבוש שתי שכבות בבת אחת. הקורא כתיבה בולטת שע"ג הקבר.	סימן ב' – דין לבישת הבגדים	ב א
ב	א	מהו הפירוש דקורות הבית לא ראו אמרי חלוקו דר' יוסי?	הב"י כתב ב' פירושים: א' הבשר שכנגד אמרי חלוקו, ב' דרכו של בני אדם להפך חלוקו כלפי ראשו וממילא נתגלה אמרי חלוקו חוצה אבל עי"ז נתגלה בשרו, ולפיכך הקפיד ר' יוסי לפשוט חלוקו על ראשו ולא היה מהפכו וממילא היה מכוסה בכל עת.	ב,א	ב א
ב	א	למה צריך להיות בצניעות אפי' בחדרי חדרים?	שהקב"ה מלא כל העולם כבודו וחשכה כאורה (טור, מ"ב ס"ק א') [והאג"מ (יו"ד ח"ג סי' מ"ז וסי' ס"ח) ס"ל דמדינא צריך לכסות רק הערוה, ושאר מקומות המכוסות הוי מעלה וזהירות בעלמא]	ב	ב א
ב	א	האם לעולם צריך להקפיד שלא לגלות בשרו?	לעולם צריך להקפיד שלא לגלות בשר שדרכו להיות מכוסה [ודי כשהוא בביתו ושמא יבואו אנשים לבקרו, ואין צריך לכסות את עצמו כמו שהולך בשוק (אג"מ יו"ד ח"ג סי' מ"ז אות ג')] אלא אם הוא א"א בענין אחר {וכעין זה אשכחן בתוס' ישנים ביומא (מ"ז ע"א) לגבי שערות ראש האשה}, ואפי' בבית המרחץ אינו מותר אלא מפני שהוא א"א בענין אחר (מ"ב ס"ק א')...	ב	ב א
ב	א	כיצד יפשיט האנפלאות?	המ"ב (ס"ק א') כתב דלכתחילה יפשיטם תחת הסדין כיון דדרכן להיות מכוסה והוי אפשר בענין אחר, והערוה"ש (סעי' א') מקיל ברגליו, ויש לפרש דבבית הוא דבר הרגיל ואין בו חסרון צניעות כלל [וכן הקילו החזו"א והסטייפלר (פסק"ת הע' 4)]	ב	ב א
ב	א	כיצד ינהג כשטובל בנהר?	יפשוט סמוך לנהר, כשיורד יגלה ערותו כדי שלא יהא נראה כאילו כופר בבריתו של א"א אבל כשעולה מהנהר ופניו להעם יכסה ערותו [בלי נגיעה] (גמ' שבת מ"א ע"א, מ"ב ס"ק א') {ונראה דזהו רק כשטובל בנהר דיש אנשים שם שאינם טובלים, אבל במקוה שכל המקום מיוחד לטבילה נראה פשוט דאין קפידה לפשוט בגדיו דוקא סמוך למקוה [ואפ"ה נראה דיש מעלה בצניע...	ב	ב א
ב	א	מה הדין כשהוא בכילה 1) גבוה עשרה 2) שאינו גבוה עשרה?	1) אינו כמכוסה 2) הפמ"ג (א"א ס"ק א') מסתפק בדבר, והארה"ח סבר דאינו כמכוסה (ביה"ל ד"ה לא) {ולכאורה תלוי במח' ביה"ל (ד"ה משום) וחזו"א לקמן בסי' ע"ד}	ב	ב א
ב	א	האם הדיני צניעות שייך רק לת"ח או לכל אדם?	אע"פ דמשמע דהוא דין מיוחד לת"ח, כתב המחיצת השקל דבמילי דצניעות ראוי לכל אחד להתנהג במדת ת"ח	ב	ב א
ב	א	האם הוא קשה לשכחה 1) לשכב על מלבושיו 2) ללבוש או לפשוט ב' מלבושים כאחד 3) לקרות כתב שע"ג הקבר 4) להסתכל בפני המת?	1) כן, ואפשר דאם מפסיק בדבר אחר אין קפידא (מ"ב ס"ק ב') [והשלמת חיים מקיל באקראי או בבגדים שאינם שלו, אבל הגרח"ק (ספר זכרון) מחמיר] 2) ללבוש כן (מ"ב שם) [ובמנעלים אין קפידא (ערוה"ש סעי' ו'), וע"ע בפסק"ת (אות ג') דהביא יפה ללב דמחמיר], אבל לפשוט לפי רוב מפרשים ליכא קפידא (ספר זכרון) 3) כן (מ"ב שם), ודוקא כשהוא בולט (קיצו...	ב	ב א
ב	א	האם אסור לעשות דברים שקשה לשכחה?	איתא בספר חסידים (סי' תתר"ח) אם אוכל דברים שקשה לשכחה אינו עובר על פן תשכח עד שישב ויסירם מלבו [ואדרבה מי שאינו עוסק בתורה עדיף טפי לאכול דברים אלו כדי שישכח דברים בטלים], וכן דייק הגרח"ק בספר זכרון מסתימת הפוסקים דלא הביאו איסור זה, אכן שמירת הגוף והנפש (מבוא פי"ח) הביא אחרונים שחוששים לאיסור דאורייתא	ב	ב א
ב	א	מה הדין בנשים וקטנים?	החוו"ד (יו"ד סי' ע"ב ס"ק ב') והערוה"ש (יו"ד שם סעי' א') כתבו דאינו נוהג בנשים {וצ"ב קצת דאף נשים מחויבות לקיים מצות שלהם}, ומ"מ כתב הבית לחם יהודה (יו"ד שם ס"ק ג') דאשה מעוברת יזהר שלא לאכול דברים הקשים לשכחה {ויתכן משום דשמא העובר זכר, וש"מ דקטנים מוזהרים על זה}	ב	ב א
ב	ג	לבשתי את הגופייה הפוך, אני צריך לחזור וללבוש ישר? (שו"ע ג' ומ"ב)	אם הוא ת"ח צריך להפוך שלא בכלל משניאיי. סתם אדם לא צריך, ולתפילה צריך	סימן ב' – דין לבישת הבגדים	ב ג
ב	ג	כיצד צריך לדקדק במלבושיו?	שלא יראה תפירות בחוץ ויתגנה בעיני הבריות, ואפי' בבגד תחתון {ובלבד שהוא נראה לעינים} (פרישה, מג"א ס"ק ג', ט"ז ס"ק ב', מ"ב ס"ק ג')	ב,ג	ב ג
ב	ג	מה יעשה אם לא נזהר ונהפך מלבושיו 1) בת''ח 2) בסתם אדם?	1) צריך להפכו שלא יהיה בכלל משניאי ח"ו 2) א"צ להפכו אלא לתפילה (מ"ב ס"ק ד')	ב	ב ג
ב	ג	איזה בגדים ראוי ללבוש?	בגדים בינונים, בלא כתם או שמנונית (רמב"ם, מ"ב ס"ק ד')	ב	ב ג
ב	ג	כיצד ילבש בגדיו?	יתן ב' צידי המלבוש ביד ימין, וילבש הימין ואח"כ השמאל, ויכוין כי הכל נכלל בימין ומן הימין בא לשמאל (אריז"ל, מג"א ס"ק ג', מ"ב ס"ק ד') [ואפי' באיטר יד (הגרח"ק, מ"ב דרשו)]	ב	ב ג
ב	ג	האם טוב ללבוש חצי הגוף העליון קודם חצי גוף התחתון?	בדרך ארץ רבה (פ"י ה''א) מבואר כשפושט בגדיו בתחילה פושט חלוקו ואח"כ מכנסיים שלו, וכן כשהוא לובש בגדיו צריך לכסות את ערותו תחילה ואח"כ ילבוש חלוקו, ולכאורה קשה מדרך ארץ זוטא (פ"ח ה''ט) דמבואר כשמפשיט בגדיו שבתחילה מפשיט מכנסיים שלו ואח"כ מפשיט חלוקו, ונלענ"ד לפרש דלעולם צריך לכסות את ערותו בהקדם [אפי' במרחץ], ולפיכך כשהו...	ב	ב ג
ב	ד	אני מניח תפילין ביד ימין כי אני שמאלי. זה משנה לעניין קשירת נעליים? (שו"ע ד' ה' ומ"ב)	איטר יד יקשור כמו כולם. ואיטר רגל וכ"ש איטר רגל ויד, יקשור של ימין תחילה.	סימן ב' – דין לבישת הבגדים	ב ד
ב	ד	כיצד ינעול מנעליו?	ינעול הימין תחילה ואח"כ השמאל [שהתורה נתן חשיבות לימין כדאשכחן בבוהן יד ובוהן רגל], ויקשור השמאל תחילה ואח"כ הימין [דחשיבות דשמאל דילפינן מתפילין אינו אלא לענין קשירה] [ואע"פ שדין זה אינו מובא בהרי"ף ורא"ש ורמב"ם דהגמ' משמע דלמסקנא לא קפידנן בה, מ"מ מובא בטור ושו"ע ועלינו לקיים דבריהם (ערוה"ש סעי' ח')]	ב,ד	ב ד
ב	ד	מה יעשה 1) איטר יד 2) אשה?	1) ינעול ימין ויקשרנו, ואח"כ ינעול השמאל ויקשרנו (שע"ת ס"ק ג', מ"ב ס"ק ו'), וע"ע בפסק"ת אות ו' 2) תעשה כאיטר יד (הליכות שלמה תפילה פ"ב סעי' כ'), ויש חולקים (פסק"ת הע' 39)	ב	ב ד

End of preview. Expand in Data Studio

README.md exists but content is empty.

Downloads last month: -

Models trained or fine-tuned on sivan22/ankiShoot

sivan22/halacha-siman-classifier

Text Classification • 0.2B • Updated Dec 3, 2023 • 31 • 1

sivan22/halacha-siman-seif-classifier

Text Classification • 0.2B • Updated Dec 25, 2023 • 14 • 1